ההשפעה של COVID-19 על שוק אפליקציות המשלוחים
מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020 שינתה מהיסוד את האופן שבו אנשים צורכים ורוכשים מוצרים ושירותים. הגבלות הסגר והחשש מהידבקות הובילו לעלייה חסרת תקדים בביקוש לאפליקציות משלוחים, במיוחד בתחום המזון והמוצרים הביתיים. עבור חברות העוסקות בפיתוח אפליקציות בתחום זה, התקופה יצרה הזדמנויות אדירות לצמיחה מואצת, אך גם אתגרים משמעותיים בהיבטים של תפעול, בטיחות ותחרות מוגברת.
אחת החברות שחוו את השינוי הדרמטי ביותר היא DoorDash, אפליקציית המשלוחים מהמובילות בצפון אמריקה. בין הרבעון הראשון של 2019 והרבעון הראשון של 2021, מספר ההזמנות באפליקציה זינק מ-33 מיליון ל-329 מיליון - צמיחה של פי 10 תוך שנתיים בלבד! הביקושים העצומים אילצו את החברה להגדיל את מספר השליחים ב-150% ולהשקיע משאבים רבים בפיתוח אפליקציות משלוחים חדשות ובהרחבת הפריסה הגיאוגרפית.
נתון מרשים: Sensor Tower מצאו כי אפליקציות המשלוחים של מזון הניבו הכנסות של מעל 32 מיליארד דולר במהלך 2020, גידול של 140% ביחס ל-2018.
גם בישראל, הסגרים ההמוניים הובילו לפריחה בלתי נתפסת של אפליקציות משלוחי מזון. חברת Wolt הפינית, שנחשבת לשחקנית מרכזית בשוק המקומי, דיווחה על זינוק של מעל 400% במספר ההזמנות בין ינואר לאפריל 2020. במקביל, חברות מקומיות כמו Cibus (לשעבר תן ביס) ו-GetIt היו צריכות להאיץ בחדות את קצב גיוס השליחים ופיתוח אפליקציות המסירה, כדי להדביק את הדרישה המטורפת.
עובדה מעניינת: באפריל 2020, בשיא תקופת הסגר הראשון, חברת Wolt ישראל גייסה כ-2,000 שליחים חדשים תוך שבועיים בלבד - פי 4 מהכמות הנורמלית. החברה אף פיתחה מערכת מבוססת AI לחיזוי הביקוש בזמן אמת ולתכנון יעיל יותר של המשמרות.
לצד הגידול העצום בביקושים, אתגר מרכזי שחברות אפליקציות המשלוחים נאלצו להתמודד איתו הוא ההיבט הבטיחותי. בעידן של ריחוק חברתי ופחד מהידבקות, היה צורך לפתח במהירות פרוטוקולים ופיצ'רים שיבטיחו "משלוחים ללא מגע" - החל מהוספת אופציות לתשלום מקוון ללא חתימה, דרך הפצת ציוד מגן לשליחים ועד לשינויים באינטראקציות מול בתי העסק והלקוחות.
מחקר: סקר שערך המכון הישראלי לחדשנות מצא שבשיא המגפה, כ-40% מהצרכנים הישראלים העדיפו לקבל משלוחים עם "מגע מינימלי" מהשליח, מחשש להידבקות בנגיף.
ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה על פיתוח אפליקציות משלוחים עדיין לא לגמרי ברורות. מצד אחד, יש הערכות שההרגלים שנוצרו בתקופת הסגרים - כמו הסתמכות על משלוחים לכל דבר ועניין - כבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת החיים של צרכנים רבים, וצפויים להישאר כאן גם in the post-covid era.
תחזית: על פי פירמת המחקר Euromonitor, השוק העולמי של משלוחי המזון צפוי להגיע ל-320 מיליארד דולר עד 2024, בהשוואה ל-136 מיליארד ב-2020.
מצד שני, התחרות האגרסיבית בתחום והירידה ברווחיות עם חזרה לשגרה מאלצות את החברות להיאבק קשות על כל הזמנה ולחשב מסלול מחדש. בארה"ב, למשל, שתי הפלטפורמות הגדולות DoorDash ו-Uber Eats צפויות להפסיד מיליארדי דולרים ב-2022, למרות המשך הגידול במכירות. בישראל, חלק מהמסעדות המקומיות שנאלצו להסתמך על משלוחים כאופציה יחידה במהלך הסגר, עברו בהדרגה לבנות מערך משלוחים עצמאי.
לסיכום, אין ספק שהמגפה הייתה "רוח גבית" משמעותית עבור פיתוח אפליקציות משלוחים, והאיצה מגמות טכנולוגיות וצרכניות שהיו קיימות עוד קודם לכן. אך בטווח הארוך, ההצלחה של השחקניות השונות בתחום תלויה במידה רבה ביכולת שלהן להתאים את עצמן לעידן "הנורמליות החדשה" - אם בהרחבת סוגי המשלוחים, בהשקת מודלים עסקיים חדשניים או בשיתופי פעולה הדוקים יותר עם העסקים המקומיים. זהו בהחלט זמן מאתגר, תזזיתי ומרתק מאין כמותו להיות בתחום, והוא עדיין רחוק מלמצות את הפוטנציאל המלא שלו.